נשירת שיער היא אחת התופעות שמטרידות נשים במיוחד, ולא רק בגלל המראה. כאשר השיער מתחיל להידלדל, מופיעים אזורים חשופים בקרקפת או שהשביל במרכז הראש נעשה רחב יותר,
מה שחשוב לשאול הוא- מה השתנה בגוף.
השיער אינו רק עניין אסתטי. זקיק השערה הוא רקמה פעילה מאוד, שהפעילות שלה מושפעת מהורמונים, תזונה, מחזור הדם, מצב דלקתי, סטרס ומחלות רקע. לכן נשירה יכולה להיות סימן לכך שמשהו במערכת השתנה.
קודם כל- מהי השערה
השערה נוצרת בתוך זקיק השערה, הנמצא בתוך העור ומוקף ברשת של כלי דם ותאים פעילים. החלק העיקרי של השערה עשוי מקרטין, חלבון מבני, והייצור שלו תלוי באספקה מספקת של חומצות אמינו, ברזל, אבץ, ויטמינים ומינרלים נוספים.
לכל זקיק יש מחזור חיים הכולל שלב צמיחה, שלב מעבר ושלב מנוחה. כאשר מספר גדול של זקיקים עובר בבת אחת לשלב המנוחה, נוצרת נשירה משמעותית, מצב המכונה Telogen Effluvium. כאשר הזקיק עצמו עובר שינוי הדרגתי, והשערות הולכות ונעשות דקות וקצרות יותר, אנחנו עשויות לראות דפוס של דלילות נשית.
ההבדל הזה חשוב, משום שהטיפול צריך להתאים למנגנון.
הורמונים ונשירת שיער
אחרי לידה
במהלך ההיריון, השינויים ההורמונליים משפיעים על מחזור השערה, ולאחר הלידה חלה ירידה מהירה בהורמונים. אצל חלק מהנשים, שערות רבות נכנסות כמעט באותו זמן לשלב המנוחה, ולכן כמה חודשים אחרי הלידה יכולה להופיע נשירה משמעותית. זו יכולה להיראות דרמטית מאוד, אבל אינה אומרת בהכרח שהזקיקים נהרסו.
עם זאת, נשירה לאחר לידה אינה תמיד "רק נשירה לאחר לידה". לעיתים היא חושפת נטייה שהייתה קיימת קודם לכן, ולכן כאשר הנשירה ממושכת או כאשר נוצר דילול נראה לעין, כדאי לברר את התמונה כולה.
סביב גיל המעבר
גם סביב גיל המעבר השיער עשוי להשתנות. השינוי בסביבה ההורמונלית, ובמיוחד הירידה באסטרוגן והשתנות היחס בין הורמונים שונים, עשויים להשפיע על מחזור השערה. אצל חלק מהנשים מופיעה דלילות הדרגתית באזור המרכז והקודקוד, ולעיתים קו השביל נעשה רחב יותר.
חשוב לזכור ש"דלילות הורמונלית" אינה בהכרח תוצאה של הורמון יחיד. נשירת שיער נשית היא תופעה מורכבת, ובה מעורבים גם גורמים גנטיים, הורמונליים ומקומיים.
סטרס
סטרס גופני או נפשי משמעותי יכול לשבש את מחזור השערה ולגרום לנשירה מפושטת. הדבר יכול להתרחש לאחר מחלה, חום גבוה, ירידה חדה במשקל, דיאטה קיצונית, ניתוח, לידה וגם בתקופות של עומס נפשי משמעותי. במקרים רבים הנשירה אינה מופיעה מיד, אלא מתחילה מספר שבועות עד חודשים לאחר האירוע שגרם לה.
ולכן לפעמים, כשאישה אומרת לי, "אבל עכשיו אני כבר מרגישה בסדר, אז למה רק עכשיו השיער נושר?", התשובה היא שהשיער עובד לפי לוח זמנים משלו.
אלופציה ומערכת החיסון
קיימים גם סוגים של נשירה שבהם מערכת החיסון מעורבת, למשל Alopecia Areata. במצב הזה יכולה להופיע נשירה ממוקדת ויצירת קרחות עגולות או אזורים ברורים של אובדן שיער. זה עולם אחר מבחינה אבחנתית וטיפולית, ולכן חשוב לא להתייחס לכל קרחת כאל "חוסר בוויטמין". אקדיש לכך מאמר נפרד.
לפני הטיפול, צריך לברר למה השיער נושר
אחד הדברים שאני פחות אוהבת הוא הגישה של "הנה תוסף לשיער, קחי ותעדכני"
נשירה היא סימפטום, ולכן אני מעדיפה להתחיל מבירור.
הבדיקות משתנות לפי גיל, היסטוריה רפואית, תזונה, אופי הנשירה ותסמינים נלווים, אבל במקרים מתאימים ניתן לשקול בדיקות של ספירת דם, פריטין וברזל, B12, חומצה פולית, ויטמין D ותפקודי בלוטת התריס. כאשר יש סימנים לחוסר איזון הורמונלי או דפוס שמתאים לכך, אפשר להשלים בירור הורמונלי. במצבים מסוימים נבחנים גם מדדי דלקת כמו CRP, ולעיתים מרכיבים נוספים בהתאם לתמונה הקלינית.
ויטמין D, למשל, נמצא בשנים האחרונות בקשר עם כמה סוגים של אלופציה, כאשר חסר נמצא בשכיחות גבוהה יותר בקרב אנשים עם נשירה בהשוואה לקבוצות ביקורת. הקשר הזה אינו אומר שכל נשירה נגרמת מחסר בוויטמין D, אבל בהחלט מצדיק בדיקה במצבים מתאימים.
השיער מתחיל בצלחת
בסופו של דבר, זקיק השערה זקוק לחומרי גלם.
תזונה דלה מדי בחלבון, דיאטות קיצוניות, ירידה חדה במשקל או חסרים תזונתיים יכולים להשפיע על מחזור השערה.
לכן אני מסתכלת קודם כל על הבסיס:
חלבון הוא חומר גלם מרכזי לייצור קרטין, ולכן חשוב שהארוחות יספקו כמות מספקת של חלבון. עבור נשים שאוכלות מהצומח, המשמעות היא להקפיד על קטניות, טופו, טמפה, סויה, ביצים או מוצרי חלב בהתאם לתזונה האישית, ולשלב מגוון מקורות לאורך היום.
לצד החלבון, חשוב לתת לגוף ברזל, אבץ, סלניום, ויטמינים מקבוצת B, ויטמין D, חומצות שומן חיוניות ונוגדי חמצון. ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים וזרעים, שמן זית, אבוקדו ומקורות נוספים לשומנים איכותיים יכולים להשתלב בתפריט היומי.
המטרה אינה "לאכול מזון לשיער". המטרה היא לבנות תזונה שתומכת בגוף כולו, כדי שלזקיקי השיער יהיה ממה לעבוד.
ומה לגבי תוספים?
גם כאן אני מעדיפה התאמה אישית על פני רשימת מכולת.
כאשר יש חסר או צורך תזונתי מוגבר, ניתן לשקול תוספים בהתאם לבדיקות ולתמונה האישית. קיימות גם פורמולות ייעודיות לשיער, כמו HSN, המכילות שילובים של רכיבי תזונה שנועדו לתמוך במערכות הקשורות לשיער.
אבל תוסף אינו תחליף לבירור. אישה עם פריטין נמוך, אישה עם חסר ב-B12 ואישה עם נשירה הקשורה לשינוי הורמונלי אינן בהכרח זקוקות לאותו טיפול.
ומה אפשר לעשות מבחוץ?
כאן מגיע החלק שאני מאוד אוהבת, אבל גם כאן חשוב לדייק.
טיפול חיצוני אינו יכול להחליף טיפול בגורם הפנימי כאשר קיימת בעיה הורמונלית, תזונתית, דלקתית או רפואית. מצד שני, טיפוח נכון של הקרקפת יכול להיות חלק חשוב משגרת טיפול, והוא מאפשר לעבוד ישירות על סביבת זקיקי השיער ולשמור על איכות השיער והקרקפת.
לכן בשמן השיער שאני מכינה שילבתי כמה שכבות של טיפול:
שמנים צמחיים מזינים
שמן קיק הוא שמן סמיך ועשיר בחומצה ריצינולאית, והוא מוכר בעיקר בזכות תכונותיו הקוסמטיות, כולל תמיכה בלחות, ברק ומראה של שיער בעל מרקם טוב יותר. חשוב להיות מדויקים: הראיות הקליניות לכך ששמן קיק לבדו מצמיח שיער או מטפל בהתקרחות עדיין מוגבלות, ולכן אני רואה בו רכיב טיפוח משמעותי ולא "תרופה לקרחת".
שמן חוחובה דומה במבנה שלו לסבום הטבעי של העור ולכן מתאים מאוד לפורמולציות שנועדו לתמוך במחסום העורי ולרכך את הקרקפת והשיער.
שמן אבוקדו עשיר בשומנים ובמרכיבים מסיסי שומן, ומתאים להזנה ולריכוך של העור וסיב השערה.
שמן המפ מספק חומצות שומן חיוניות ונבחר כאן כחלק מהבסיס השומני של הפורמולה, שמטרתו לשמור על סביבה נעימה ומאוזנת יותר לקרקפת ולשיער.
התרומה של השמנים הצמחיים אינה רק "עוד לחות". קרקפת יבשה, מגורה או פגועה אינה הסביבה האידיאלית לטיפוח זקיקי השיער, ולכן שמירה על איכות העור ועל מחסום העור היא חלק מהתמונה.
תשריות צמחים
תשרית סרפד ותשרית גרעיני אבוקדו מוסיפות לפורמולה את המסורת הצמחית לצד הבסיס השומני.
אני אוהבת את השילוב הזה משום שהוא מאפשר להשתמש בצמח לא רק כשמן אתרי מרוכז, אלא כחלק ממיצוי עדין יותר בתוך שמן נשא.
שמנים אתריים
כאן יש לרוזמרין מקום מיוחד.
מבין המרכיבים בפורמולה, לרוזמרין יש גם בסיס מחקרי מעניין יחסית בתחום השיער. במחקר אקראי קטן שנמשך שישה חודשים, שימוש בשמן רוזמרין נקשר לעלייה במספר השערות בדומה לקבוצת מינוקסידיל 2%, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות בנקודת הסיום. חשוב לציין שמדובר במחקר יחיד יחסית קטן, ולכן הוא מעודד אך אינו הופך את הרוזמרין לתחליף מוכח לכל טיפול רפואי.
לבנדר נבחר בשל תכונותיו שנחקרו בהקשר של עור, דלקת ובריאות הקרקפת, ובשל השימוש המסורתי והארומתרפי שלו. קיימים גם מחקרים על שילובים של רוזמרין ולבנדר.
עשב לימון: התרומה שלו היא יותר דרך בריאות הקרקפת, בעיקר פעילות אנטימיקרוביאלית ונוגדת דלקת.
אורן: יש מחקרים להשפעה על צמיחת שיער
גרניום: תמציות גרניום נחקרו בהקשר של פעילות תאי הזקיק.
אני מאמינה בטיפול בשיער משני הכיוונים: להבין מה קורה בתוך הגוף, להזין את זקיק השערה מבפנים כאשר צריך, ובמקביל לטפל בקרקפת מבחוץ.
כי שיער בריא לא מתחיל בבקבוק שמפו.
הוא מתחיל בזקיק חי ופעיל, בגוף שמקבל את חומרי הגלם שהוא צריך, בסביבה הורמונלית ומטבולית מאוזנת ככל האפשר, ובשגרת טיפוח שמתייחסת לקרקפת כמו לעור חי, ולא כמו למעמד שעליו פשוט אמור לצמוח שיער.
הנה קישור לשמן שיכול בהחלט לשפר את צמיחת השיער שלך!
שמן לשיער