אמנם הימים יפים, הגשם לא נראה באופק אבל אנחנו בעיצומו של החורף. סביבנו הומה מגיפת
הקורונה, ועם זאת לא פוסחים עליינו המזהמים הקבועים של החורף- וירוסי השפעת והצינון, והחיידקים המייצרים
דלקות גרון, אזניים וריאות.
בואו נכיר קצת את החיידקים שבגופנו-
וודאי מוכרים לכם המושגים 'רעים וטובים' אבל אנחנו נסתל עליהם כרגע מזווית ראייה עסקית- משתלם
או לא משתלם?
כוונתי היא- החיידקים ידעים להשתנות ולהתאים את עצמם אלינו כדי שנוכל לחיות יחד
בסימביוזה- בשיתוף פעולה. מצב שבו כל השותפים מרוויחים.
אלה החיידקים שאנו קוראים להם הטובים- המיקרופלורה, המיקרוביוטה האנושית –המיקרוביום (הגנום
שלהם). בכללם הם שוקלים כקילו וחצי- שווה ערך למשקל המוח האנושי! מספרית, בגופנו יש פי 10
יותר חיידקים מאשר תאים אנושיים.
החיידקים שבגופנו עשויים ללמד אותנו כיצד להתגבר לא רק על מחלות זיהומיות, אלא גם על מחלות
כרוניות כמו סוכרת ומחלות אוטואימוניות. יש על ובתוך גופנו מינים שונים: ארובים, אנארובים שמרים
ובקטריות. וכמובן יש בניהם שוני לפי מיקום ולפי מין: החיידקים על העור שונים בין נשים לגברים, שונים
במיקומים שונים בגוף, בית שחי, מצח, ואפילו יש הבדל בין יד שמאל לימין באותו אדם. בנרתיק יש
אוכלוסיות שונותבימים השונים בחודש, בפה יש הבדל באוכלוסיות האם האדם מעשן או לא, וכמובן
במעיים יש הבדל על פי תזונת האדם.
תפקידיהם רבים- סיוע למערכת החיסון במעי ובכל הגוף: תחרות על משאבים במעי,נלחמים בפתוגנים
בעזרת מפרישים חומרים אנטי ויראליים, אנטי פטרתיים ואנטיבקטריאליים- הגברת החומציות , תוקפים
חיידקים פתוגניים: עיכוב הצמדות ופירוק הדופן שלהם, מעכבים התפתחות אלרגיות, תוקפים תאים פרו
סרטניים.
וכן סיוע בעיכול: פירוק חלבונים, ייצור לקטאז, ייצור אנזימי עיכול, ייצור ויטמיניםB1, B6, B9 , ויטמין K,
וחומצות אמינו, עיכול וספיגה של ברזל ומינרלים אחרים, מורידים רמות כולסטרול בדם, מפחיתים
שלשולים, עצירויות וגזים.
כדי להרבות את האוכלוסייה הנהדרת הזו אנו נרצה לאכול כמה שיותר סיבים- שזו תזונתם- כלומר
להרבות באכילת ירקות ופירות על קליפתם, דגנים מלאים וקטניות. אפשר גם לקנות מוצרים פְּרֶה-
ביוֹטִיים כמו סיבים תזונתייםFOS= Fructo oligo saccharides שהים מוכנסים לתוספים שונים
ואפילו לתרכובות חלב לתינוקות.
כמובן, שככל שניטול אנטיביוטיקה ונשמיד אוכלוסייה עדינה זו, הם לא יעמדו לצידנו בשעת הצורך, ולכן
מוכרים לכם כאבי הבטן והעייפות כאשר אתם וטלים אנטיביוטיקה.
אפשר גם לרכוש בחנויות הטבע והפארם או דרכי מוצרים המכילים חיידקים פרוביוטיים- כדאי מאד
להתייעץ עם איש מקצוע כאשר רוכשים מוצר כזה.
מאמר בכתב העת הוותיקNATURE הראה 1 כי עם שינוי באוכלוסיית חיידקים אלה חלה השמנה
בעכברים.
בנוסף הראו לאחרונה חוקרים מאוניברסיטת ייל כי חומצות שומן שמייצרים חיידקי מעיים מגיעות למוח
ומשפיעות על תחושת הרעב. בשנים האחרונות הצטבר ידע רב על הקשר בין אוכלוסיית החיידקים
במעיים לסיכון להשמנה ולרמות סוכר גבוהות בדם.
היום משתמשים לא מעט בנושא של 'השתלת צואה' נשמע נורא אבל זו פרוצדורה שיכולה לסייע רבות
לחולים. כמו כן באמצעות מניפולציות על ה DNA החיידקי ניתן היום להשתמש בהם כשליחים המצילים
חיים, לא פחות- כשמוסיפים להם תכונות של כושר לטפל במחלות, לתקוף גידולים ולעקוב אחר נוכחות
אנטיביוטיקה. התחום הזה נקרא ביולוגיה סינטטית.
כאשת מדע אבהיר שיש אנשים שחוששים משינויים של יצורים חיים במעבדות מחקר. כאן ברצוני
להזכיר כי מזה עשרות מליוני שנים שאנו מבצעים מניפולציות , ולא במעבדות- אלא בשדות החיטה!
בוודאי שנושא OGM- שינוי גנטי של יצורים חיים עלול להרתיע ויש לכבד חששות אלה. צריך לזכור מדוע
מלכתחילה עושים את השינויים הללו ואסור לשכוח מהם הסיכונים הנלווים.
בנוסף עלינו לבחון את התהליכים ולסרוק אותם במסרקות ברזל בטרם נאשר אותם.
מתכון לייצור חיידקים פרהביוטיים: קוצצים בסכין או במג'ימיקס 1 ½ ק"ג כרוב (2 כרובים קטנים) גזר
קטן ותפוח. מוסיפים כף וחצי מלח ושתי כפות סוכר. אפשר לסדר בשכבות ולפזר סוכר ומלח כדי להקל
על הערבוב ואז 'מעסים' את הכרוב ושמים לעמוד עם משקל אחרי כמה ימים מעבירים לצנצנת ושומרים
במקרר. בתיאבון ולבריאות
