רפואת צמחים - אודליה הופמן חרזי

רפואת צמחים

אני ממשיכה לספר לכם על הנטורופתיה, היום נכיר את הפיטותרפיה- ריפוי בצמחי מרפא, שנמצא בשימוש על ידי האדם עוד משחר ההיסטוריה.

כמי שהביולוגיה היא נר לרגליה אני פונה תמיד לחקור בבעלי החיים- ואכן, אנו יודעים שאפילו בעלי חיים יודעים לרפא את עצמם בעזרת הטבע! למשל- חיה פצועה תאתר אזור שבו האדמה עשירה בחמר- ותתגלגל בה כדי לאפשר לחמר, על תכונותיו המרפאות, להיספג בעורה ולרפא את פצעיה. חוקר בשם דובלין מצא בשנת 1975 כי, בהיותן בהריון, פילות נוהגות לנדוד מאזור המגורים שלהן ולצעוד קילומטרים רבים כדי להגיע לשיח קטן, ממשפחת הזיפניים, וכמה ימים אחרי שאכלו ממנו הן ממליטות! מהן למדו נשות הנשים באפריקה להשתמש בצמח לזירוז לידה. דוגמא אחרת היא צמח ממשפחת הסוככיים שדובים משתמשים בו כחומר הדוחה פרזיטים וכקוטל חרקים- ומתמרחים בו אבל נמנעים מאכילתו- מהם למדו האינדיאנים להשתמש בצמח לעשרות שימושים.לאורך עשרות אלפי שנים של שימוש, אי אפשר להתכחש לתרופות מהטבע- הן הוכחו בפועל בשימוש של מטפלים חכמים וסבתות דואגות.

כלומר המונח evidence based medicine למעשה תקף גם פה- אם כי בצורה שונה מהמוכר לנו..


ברפאות הצמחים שבה אנו הנטורופתים וההרבליסטים (מטפלים בצמחי מרפא) יש שימוש מושכל בידע העתיק הקיים ומתועד באופן מסודר בתרבויות השונות לאורך ההיסטוריה, במשולב עם המחקר המודרני המדעי שעושה שימוש בשיטות אחרות כמו אפידמיולוגיה וסטטיסטיקה וכמובן שיטות ומכשור שבעבר אפילו לא חלמו עליו. 

מקורן של רוב התרופות מהצומח- לאחר שבודדו מן הצמח המרכיב הפעיל: למשל- הרכיב gelegine הקיים בתרופה  Metformin לאיזון רמות הסוכר, Digoxin לאי ספיקת לב שמופקת מצמח הדיגיטליס, רמוטיב לסובלים מדיכאון וחרדה המופקת מצמח הפרע המחורר וגם התרופה mizarid לטפילים, המופקת מצמח המור- שמופיע רבות בתנ"ך כמבשם וכמחטא.
בין המוכרות לכולנו מבית סבתא- נציין למשל את הכורכום, אחד הצמחים הנחקרים היום, וידוע כאנטי דלקתי, מחטא, מסייע לעיכול ומשקם כבד- נמצא בשימוש כתבלין החוואיג' המפורסם- שם מוסיפים לו פלפל שחור. שילוב זה נחקר לעומק והוכח כי ללא הפלפל השחור ספיגת הכורכום יורדת משמעותית. כלומר- המדע העכשווי מוכיח היום את הידוע לאדם מזה מאות בשנים! כך למעשה עם התרופות שציינו לעיל- הצמחים היו בשימוש שנים בטרם הפכו לתרופה.
במחקר מאתרים את החומר הפעיל וממנו מפיקים את התרופה- זאת כדי לעשות סטנדרטיזציה של הרכיב הנבדק בכדי לעבוד באופן מדויק, עם רמות מינון קבועות וכמובן- בשימוש בכמויות עצומות מהחומר הפעיל מתקבלת השפעה חזקה ומהירה יותר בהשוואה לשימוש בצמח השלם.
אבל, ביתרון זה, של עבודה עם מרכיב פעיל יחיד ומוכר בצמח, חסרונות רבים- בראשן תופעות לוואי חזקות, שמעבודתי בבית המרקחת אני מכירה (וודאי גם אתם) את השורה הארוכה של סכנות וסיכונים הנחבאים בתוך קופסת הקרטון הלבנבנה.
בצמח השלם קיימים פיטוכימיקלים פעילים רבים- מאות או אלפים שרובם אינם מוכרים לנו אולם דווקא רמות אלה-  שמשתנות לעתים בין עונות השנה ובין חלקים שונים של הצמח- מאוזנת ומדויקת עבור כל מרכיב בצמח עצמו. העבודה המשותפת של המרכיבים- סינרגיסטיקה- מביאה לאיזון אחד עם האחר, או לשיפור תופעות לוואי שעלולות להתפתח. למעשה העבודה המשולבת היא  הידועה ובדוקה לנו מההיסטוריה ודווקא לעבוד עם המרכיב הפעיל המבודד- היא עלולה להיות הבעייתית.
האם התחום שלנו הוא מדעי- כן, וכמות המחקרים מתעצמת כל הזמן.
אבל- העולם הפלאי של צמחים נסתר מעיננו, ובייחוד כאמור שילובים בין מרכיבים פעילים או השתנות הצמח עצמו מקשים על ביצוע המחקר. גם המימון שקיים בחקר תרופות (תעשיית התרופות היא השנייה בגדלה בעולם) לא קיים בצמחים שעליהם לא ניתן לרשום פטנט…

ממליצה לנו לקחת צעד אחורה ופשוט ליהנות ממה שהטבע מציע לנו, בדרך שאליה גופנו רגיל מזה אלפי שנים, ושרק נהיה בריאים. 

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

הירשמו לקבלת עדכונים

צעד ראשון ל.........

מאמרים נוספים

בלוג

חזרה לשגרה

החגים הסתיימו וגם הסגר מתחיל להפתח, והילדים מתחילים לחזור למסגרות.

Open chat
נעים להכיר:) שמי אודליה ואני כאן כדי לענות לך על כל שאלה